טיפול בציור אינטואיטיבי – בילדים בעלי צרכים מיוחדים

במסגרת עבודתי כמטפלת באומנות ,בגנים עם ילדים בני 3-4,בעחי צרכים מיוחדים אך משתלבים במקביל בגנים רגילים, החילותי השנה להפעיל הילדים בציור אינטואיטיבי, בהתאם לשיטתו של ד"ר פינקי פיינשטיין.

הילדים ואף צוות הגן בכללותו גילו התלהבות רבה  עם השינוי המרענן בעבודתי(כ12 שנה בגן)

אי אפשר היה שלא להבחין בשינוי המיידי שהתרחש עם השימוש החוזר בציור האינטואיטיבי,

בראשית הדרך נראו הילדים מכונסים בתוך עצמם, מכווצים, שקטים ונטולי חיות.

התמורה בלטה לעין המתבונן, בתום הפעילות הגן התמלא במצהלות הילדים .הללו, מילאו בצבע דפים שחורים בליווי מוסיקלי מרנין  במלוא המרץ, בשצף קצף ובחדווה, כשפניהם מרוחים בחיוך של שימחה ,בסיום הפעילות קורה לא פעם שהם פוצחים בריקוד ספונטני, וסוחפים בלהט אחריהם גם את הצוות העייף הבוגר, לאחר הפעילות הילדים משתפים בריכוז את כולם ברגשותיהם ומבטאים זאת בדרכם הילדותית הייחודית כמו: "זה היה כיף", "רוצה לרקוד עכשיו", "מרגיש לי נעים", "היה לי עצוב! עכשיו אני שמח!" בסיום ציור  אינטואיטיבי קבוצתי כשאחד הילדים ניכנס לטרנס ציורי ולא רצה להפסיק לצייר, סבבו הילדים אותו ילוו את פעילותו

במחיאות כפיים אינטואיטיביות, בסיום שיתף ואמר :" אני מרגיש חזק (תוך שפרש ידיו כמו פופאי)

האנרגיות החיוביות ממשיכות ללוות את חיי הילדים גם בהמשך היום,

בעקבות השיח הרגשי, מתפתח ביניהם לא פעם תקשורת אינטימית   (ממש מפטפטים)  ,האופיינית למבוגרים שסיימו  זה עתה פעילות משותפת משחררת ומהנה.

במהלך הציור האינטואיטיבי מתבצעות פעולות של התערבות, החלפת ציורים והנחיות לציור, וזה כשלעצמו הפך למשחק מאתגר ומרתק בעבורם, ומעודד אינטראקציות חברתיות, כמו כן זה  מפחית את גורם התחרות כאשר הדגש הוא התהליך ה"ציור הבא " "הנוסף " "המלא" ולא "הציור היפה ",כמו כן העדר הביקורת שיפוט או פירוש הציור, מחזק ומעודד את סגנונו הייחודי המתפתח ומתעצם של כל ילד. מחמאות וחיזוקים חיוביים של "כל הכבוד " מעודד להמשך הפעולה היצירתית, ומניעה אותו לציור הבא לאתגר הבא ,לחידוש והתחדשות.

אסכם ואומר שהציור האינטואיטיבי משחרר ילדים כמבוגרים ממחסומים מתקיעויות. פותח אותם לביטוי רגשי נרחב וממצה יותר של האישיות על שלל גווניה וצבעיה .

השיטה של ד"ר פינקי  נגישה ישירה וישימה בפשטותה

מגדלת מפתחת ומעצימה מיתוך שעשוע והנאה ,

אם אחת הילדות שליוותה את ביתה הקטנה  במהלך יום שלם של פעילות בציור אינטואיטיבי סיכמה בפשטות כשהייתה עדת ראיה למעבר מעצב ומכונסות לחיוניות ושימחה באומרה: "לפעמים ההורים יוצרים את הבעיות של הילדים שלהם"  

הרגשות הם התשתית וחומר הדלק של הציור האינטואיטיבי, כשילד לומד להשליך רגשותיו העכשוויים (זעם ,תוקפנות קינאה ..) על הנייר הופכים הללו למעיין של אנרגיות חיוביות כמו שימחה אהבה ומניעות אותו אל עבר עתיד התפתחותי עשיר באופטימיות ותיקווה